אגש"ח בע"מ-570045484 נ' עדשים בע"מ- 512754408 ואח'

פסק דין

מונחות לפני תביעה שטרית ע"ס 5,000 ₪ שלידתה בבקשה לביצוע שטר ותביעה כספית ע"ס של 14,843 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר על ידי התובעת בגין חוב כספי המגיע לתובעת מן הנתבעת. ביסוד החוב מוצרים, כלים וציוד שרכשה הנתבעת מן התובעת.

בעלי הדין וטיעוניהם:

התובעת הינה אגודה שיתופית, העוסקת ביבוא, יצור ושיווק של כלי עבודה בתחום הגינון והמשתלות (להלן: "התובעת").

הנתבעת הינה חברה רשומה המפעילה משתלה בכפר תל עדשים (להלן: "הנתבעת"). הנתבע הינו בעל מניות בנתבעת ומשמש כמנהלה (להלן: "הנתבע").

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 6.2.2008 פנתה הנתבעת לתובעת בבקשה לספק למשתלה המופעלת על ידה כלים וציוד. לנתבעת נפתח כרטיס לקוח והנתבע חתם על ערבות אישית להבטחת חובותיה והתחייבויותיה של הנתבעת בגין הרכישות שיבוצעו על ידה מן התובעת.

במהלך שנת 2011 רכשה הנתבעת ציוד מהתובעת ונותרה חייבת לתובעת סך של 14,843 ₪. כחלק מן התמורה המגיעה לתובעת, משכה הנתבעת לפקודת התובעת שיק ע"ס 5,000 ₪ שחולל באי פרעון. בעקבות חילול השיק הוא הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. התנגדות שהוגשה מטעמה של הנתבעת לביצוע השיק התקבלה ולאחר קבלתה אוחד הדיון בשני התיקים שבכותרת.

במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמם של הנתבעים וההתנגדות לביצוע השטר, בתביעה השטרית הנ"ל, הנתבעים הכחישו את טענותיה של התובעת, וציינו כי אין הנתבעת חייבת לתובעת את הסכום הנתבע או מקצתו. לעניין זה נטען על ידי הנתבעת כי הוחזרו על ידה לתובעת מוצרים פגומים, בגינם לא בוצע כל זיכוי על ידי התובעת.

בנוסף, ובכל הקשור לנתבע, טענו הנתבעים כי הנתבע אינו חייב דבר לתובעת וכי עומדת לו טענה הגנה של היעדר יריבות.

הראיות והעדויות בתיק:

מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית, ובמהלך ישיבת ההוכחות אשר התנהלה לפני ביום 9.2.2014 שמעתי את עדויות הצדדים.

שמעתי תחילה את עד התביעה מר ג'וליאן אהרון (יקרא להלן: "אהרון"), המשמש כמנהל שיווק של התובעת, עד זה העיד לפני בכתב ובעל פה.

במסגרת עדותו בכתב (תצהירו מיום 10.12.13), ציין העד כי, במהלך שנת 2008 נפתח כרטיס לקוח לנתבעת, לאחר שזו פנתה לתובעת וביקשה ממנה לספק למשתלות המופעלות על ידי הנתבעת כלים וציוד.

הנתבע חתם על כרטיס הלקוח כערב לכל התחייבויותיה של הנתבעת לתובעת.

כפי שעולה מתצהירו של אהרון, ביום 30.5.2011 נכרת הסכם נוסף בין הנתבעת לבין התובעת, לפיו הוענקה לתובעת על ידי הנתבעת זכות בלעדית לשיווק הומוס בכל רחבי הארץ. עוד הצהיר אהרון כי התובעת רכשה מן הנתבעת הומוס בעלות כוללת של 3,486 ₪. פעילות זו נרשמה בכרטסת שניהלה התובעת ולאחר רישומה נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 14,843 ₪.

להסברת פשר הסכום הנ"ל, הצהיר אהרון, ביום 24.7.2011 עמד חובה של הנתבעת בכרטסת על הסך של 23,329 ₪. לפירעון חלק מהחוב משכה הנתבעת לזכות התובעת 4 שיקים על סך של 5,000 ₪ כל אחד. 1 מתוך 4 השיקים הנ"ל כובד בעוד שכל השלושה לא כובדו. 2 מתוך ה- 3 נגנבו יחד עם שיקים נוספים שהחזיקה התובעת בכספת שלה בעוד שהשיק ה- 4 חולל באי פרעון. מכאן שנכון ליום 30.11.11 עמד חובה של הנתבעת לתובעת ע"ס 18,329 ₪, מתוכו ננקטו הליכים לביצוע שיק ע"ס 5,000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל ויתרת סכום החוב נתבעה במסגרת תיק נפרד (תיק התביעה הכספית הנ"ל).

במסגרת תצהירו הכחיש אהרון טענתה של הנתבעת לפיה החזירה האחרונה ציוד פגום לתובעת בשווי כולל של 2,000 ₪.

בעדותו בעל פה, נשאל אהרון על אודות מילוי טופס פתיחת לקוח חדש, וציין כי בסוף העמוד יש לחתום על ערבות כדי להבטיח את התשלומים. בכל הנוגע לשאלת הערבות ציין אהרון, לקוח המסרב לחתום על הטופס כולו ולרבות במקום המיועד לחתימת הערבות, לא מתקבל כלקוח אצל התובעת.

לגבי החתימה של הנתבע על הטופס האמור, העיד אהרון כי חתימת הנתבע מתנוססת בסוף העמוד, כך שהמדובר בחתימה המתייחסת לכל המסמך, ולא רק לתנאי התשלום.

לגבי טענת הנתבע לפיה החזיר מוצרים פגומים לתובעת, ציין אהרון כי כאשר מוחזרת סחורה מסוימת ישנה תעודת משלוח, וכי אין מקרה לפיו סחורה מוחזרת מבלי שהתובעת מודעת להחזרתה.